9 בעלי חיים חמודים במיוחד שאפשר למצוא בקנדה

28 בינואר 2019

 

ארץ הדובים? לא רק. קנדה היא גן עדן לחיות בר: הגודל העצום והטבע השופע עושים את שלהם, וכך ניתן למצוא במדינה מגוון בעלי חייים. ולא רק בהרים, באגמים או ביערות – את חלקם אפשר למצוא ממש בלב העיר! אז אם חיפשתם עוד סיבה להגיע לקנדה, הרשימה הבאה תחשוף בפניכם 9 בעלי חיים קנדיים חמודים במיוחד שיגרמו לכם לצווח בחדווה ולשלוף את הסמארטפון כדי לתעד את הקסם.

1. דביבון (רקון)

טוב, לא במקרה הדביבון פותח את הרשימה. יש לי סיפור אהבה מתמשך עם היצור הזה מרגע שגיליתי שהוא הקמע הבלתי רשמי של טורונטו. הלילה שבו ראיתי חמישה דביבונים מהלכים בזהירות על גדר בחצר ביתם של זוג חברים שלי הוא עדיין אחד מרגעי השיא שלי בקנדה. הדביבון המצוי הוא אכן מאד מצוי, בכל המחוזות והטריטוריות של קנדה,חוץ מניופאונדלנד ולברדור. כבעל חיים סתגלן במיוחד, דביבונים חיים לא רק באזורים טבעיים אלא גם באזורים אורבניים, ומנהגם לנבור בפחי אשפה בחיפוש אחר אוכל זיכה אותם בכינוי "trash panda". עיריית טורונטו ניסתה בשלב מסוים לפזר בעיר פחים עם מנגנון שימנע מדביבונים לפתוח אותם. ובכן, נחשו מה? הדביבונים התגברו על האתגר בהצלחה.

 
 
 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 
 
 
 
 
 
 

Make yourself comfortable. Need anything? Blanket? Breakfast in bed? #raccoon #deck #trashpanda #racoonsoftoronto

A post shared by Tracey Bochner (@tbochner) on

2. סנאי

לא משנה כמה פעמים רואים אותם ביום, כל היתקלות בסנאי משמחת מחדש. סנאים בקנדה נפוצים בערך כמו חתולי רחוב בישראל, בכל מקום, בכל מזג אוויר, בכל עונות השנה. הדילוגים שלהם, נענועי הזנב, החפירה באדמה כדי למצוא אגוז שהחביאו פעם, ואכילת האגוז תוך שהם לופתים אותו בכפותיהם – איכשהו, כל פעולה שהם עושים חמודה להפליא. בקנדה יש 22(!) מיני סנאים, כולל סנאים דואים. הסנאי שלי יוצא לראות הכי הרבה הוא הסנאי האפור, שנפוץ בארצות הברית ובמזרח קנדה. בטורונטו הרבה מהסנאים האפורים הם בכלל שחורים, בעקבות תופעה שנקראת מלניזם (כמו לבקנות, רק הפוך). למרות שהווריאציה השחורה די נדירה, לסנאים השחורים יש בקנדה יתרון כי העמידות שלהם לקור גבוהה יותר ויכולת ההסוואה שלהם ביערות צפופים טובה יותר.

3. שונר (לינקס)

כחובבת חתולים אני לא יכולה להתעלם מקיומו של הלינקס הקנדי, שנראה כמו בובת פרווה ענקית שמישהו החליט להדביק לה זקנקן וכפות רגליים גדולות מדי. יש סיבה לכפות העצומות והפרוותיות האלה – הן מתפקדות כנעלי שלג! מי שניסה אי פעם ללכת בתוך ערימות של שלג רך יודע שזה לא פשוט, אבל הלינקס יכול לפרוש את אצבעות רגליו באופן שעוזר לו לפזר את משקל הגוף טוב יותר, מה שמקל על ההליכה בשלג. הלינקס מצוי ביערות בוריאליים (צפוניים) בכל רחבי קנדה, אבל מכיוון שהוא חיה לילית ביישנית למדי, נדיר לראות אותו בטבע. לא נורא, אפשר להתנחם כך שאי שם בתוך היער מסתובב היצור המופלא הזה.

4. דוב

אני לא בטוחה ש"דוב" נכנס מתחת להגדרה של חיה חמודה, אבל היי, גורי דובים הם חמודים! וגם דובים בוגרים עשויים להיות חמודים, אם צופים עליהם ממרחק בטוח. בקנדה נפוצים שלושה מיני דובים: דוב גריזלי, דוב קוטב ודוב שחור. הדובים השחורים הם הקטנים ביותר (115-270 ק"ג), דובי הגריזלי במקום טוב באמצע (250-350 ק"ג), ודובי קוטב שוקלים חצי טון(!) בממוצע. דובים שחורים מצויים ברוב קנדה, דובי גריזלי מתרכזים בעיקר במערב קנדה, ודובי קוטב – הפתעה! – נמצאים בעיקר בקרבת הקוטב הצפוני, בצפון קנדה. דובים בוגרים הם חיות סוליטריות שמעדיפות להימנע ממגע עם בני אדם, אבל הפלישה של בני אדם לאזורי המחיה שלהם גוררת מדי פעם מפגשים כאלה. רשות הפארקים של קנדה מייעצת מה לעשות במקרה שנתקלים בדוב. והנה דרך קנדית במיוחד לגרש משפחת דובים מהחצר:

5. בונה

הבונה הוא ה-סמל של קנדה. הוא החיה הלאומית, הוא מופיע על מטבעות של חמישה סנט, הוא כלול בלוגו של הרבה חברות קנדיות, ויש ברחבי קנדה 1000 מקומות שנקראים על שמו (Big Beaver, Beaver Dam, Beaver Crossing ואפילו, תחזיקו חזק, Beaverdell). בכל זאת, פרוות של בונים מסכנים הן הסיבה להצלחתם של המתיישבים האירופאים בקנדה, כשהיה ניתן למכור אותן למי שחשק בכובע אופנתי – אז החשיבות ההיסטורית שלהם לא מוטלת בספק. אבל גם מבחינת אופי אפשר למצוא דמיון. הבונה הוא חיה צנועה עם מראה לא מרשים ואפילו די מגוחך – אבל הוא חרוץ מאד, בעל אופי רגוע, עמיד למים ומשפיע לטובה על סביבתו. בקיצור, קנדי טיפוסי. כאשר חושבים על החיה הלאומית שבחרו השכנים מדרום – עיטם לבן-ראש (Bald Eagle), עוף דורס צווחני וטריטוריאלי, פתאום ההבדלים בין המדינות מתבהרים.

6. סנאי מפוספס (צ'יפמאנק)

עד שלב די מאוחר בחיים לא היה לי מושג ש-Squirrel ו-Chipmunk הם בעלי חיים שונים. תמיד חשבתי שמדובר במילים נרדפות. ואז, כשיצא לי לראות סנאי מפוספס בפעם הראשונה בלב High Park, הפארק הגדול של טורונטו, חשבתי לעצמי: "אה-הא! אז זה צ'יפמאנק." כמו שאפשר לראות, הצ'יפמאנק קטן יותר מהסנאי, יש לו פרווה אדמדמה, והוא מתהדר בפסים לבנים ושחורים על הגב. יתכן ששורשי השם "צ'יפמאנק" הם במילה "jidmoonh" משפתם של הילידים בני שבט אוטווה, שמשמעותה "סנאי אדום"; אך במאה ה-19 המכרסמים הקטנים נודעו גם בשם chip squirrels בגלל הקריאות הצפצפניות שלהם. הצ'יפמאנקים פעילים בשעות היום (בלילה הם מנמנמים במאורה), והם נפוצים ברוב חלקיה של קנדה, כך שהסיכוי לראות אותם די גבוה, במיוחד אם משוטטים בפארק.

 
 
 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 
 
 
 
 
 
 

#canadianchipmunk #chipmunk #critter #gatineaupark #lacphilippe

A post shared by Frank Chang (@frank_._chang) on

7. דלק

הדלק האמריקאי (Pine Marten) הוא קרוב משפחה של הסמור אבל עם יחסי ציבור טובים יותר. הוא נראה כמו חתול קטן עם גוף ארוך במיוחד, מה שזיכה אותו בכינוי "חתול עצים". בקנדה הוא נפוץ ביערות מחטניים, כשהגוף הארוך והגמיש והטפרים החדים עוזרים לו לטפס בזריזות על עצים. למרות המראה התמים שלו, הדלק הוא טורף מיומן שאוכל כל חיה קטנה שבקרבתו. מצד שני, הפרווה הרכה והמבריקה שלו הפכה אותו במהלך ההיסטוריה לקורבן לחובבי פרוות, שצדו אותו עד שנכחד לגמרי באזורים מסוימים של קנדה ונדרשו מאמצי שימור מרובים כדי להחזיר אותו לטבע. הדלק הוא חיה ביישנית שפעילה בעיקר בלילה ובעיקר ביערות; ההזדמנויות לראות אחד מקרוב הן נדירות, כך שאם בכל זאת התמזל מזלכם, תנו לו ספייס וצלמו אותו מרחוק.

 
 
 
 
 
View this post on Instagram
 
 
 
 
 
 
 
 
 

On the Prowl! Here you can see that Pine Martens have large feet, with thick fur on their soles. They also have semi retractable claws for grip as they climb tree trunks with ease. If they fall, they twist in the air like a cat to land safely on all four feet. Also known as “tree cats” Instagram @followmenorth #followmenorth #algonquinpark #algonquinparkig #discoverontario #sharecangeo #wildlife_perfection #getoutside #explorecanada #natgeo #wildlycreative #ontario #provincialpark #exploreontario #discoverON #naturegeography #canadagram #canadiancreatives #tourcanada #wildernessculture #naturelover #canadianwildlife #bestofwildlife #sharecg #opcmag #shotoncanon #muskoka #muskokalife #cottagelifesub #pinemarten

A post shared by Jesse & Susan (@followmenorth) on

8. לווייתן בלוגה

בגזרת הלווייתנים שנראים חמודים, מי שזכה עד היום לרוב התהילה הוא הלווייתן הקטלן (אורקה). אבל אני מציעה מועמד נוסף – הבלוגה, לווייתן חמוד באותה מידה אבל עם שם פחות מלחיץ. עם הפרצוף הקטן והפחוס והגוף השמנמן, הבלוגה נראה כמו דולפין שאכל יותר מדי בבופה אכול כפי יכולתך. הבלוגה הוא היונק הימי היחידי שכולו לבן: הצבע הלבן הוא התאמה לאזור הארקטי והתת-ארקטי, ומשמש כאמצעי הסוואה בין הקרחונים. בקנדה הבלוגה מצוי באזורים שסמוכים לקוטב, במפרץ הדסון ובמפרץ סיינט לורנס. הבלוגה מפורסם בזכות הטווח הווקלי הרחב שלו, שנע משריקות ועד לנהמות, שגרם לו לזכות בכינוי "קנרית הים". אם אתם רוצים לראות בלוגה, אני ממליצה להימנע מאקווריומים שמחזיקים אותם בשבי. אפשר במקום זה להצטרף לסיור צפייה בלווייתנים: הסירות שומרות מהם מרחק כדי לא להפריע להם.

9. זאב ערבות (קויוטי)

הקויוטי הוא לא רק זאב מצויר שנכשל כל פעם מחדש בלצוד את רוד ראנר (אגב, ידעתם שרוד ראנר בעברית זה "קוקייה רצנית"?). בניגוד לווייל אי קויוטי הכושל, האינטליגנציה והחושים המחודדים של הקויטי האמיתי דווקא עושים צדק עם הכינוי שניתן לו, wily – ערמומי ותחבלני. ובעודי כותבת את הפוסט הזה, אני משקיפה אל בר מצדו השני של הרחוב בשם Crafty Coyote. בקיצור, האחים וורנר לא ממש עשו צדק עם ווייל אי המסכן. הקויוטי הוא קרוב של הזאב וגם דומה לו במראה, אבל יותר קטן ורזה ממנו. עוד סימנים שמבדילים בין קויוטים לזאבים הם הפרצוף המוארך ומחודד יותר של הקויוטי והאוזניים שלו, שהן גדולות יותר ביחס לראש בהשוואה לאוזניים של הזאב. הקויוטי נפוץ ברוב קנדה, למעט האזורים הצפוניים. 

לרוע המזל, כל התחכום והערמומיות של הקויוטים לא עוזרים להם נגד בני אדם שצדים אותם. אחרי שפרוות בונים יצאה מהאופנה, פרוות קויוטים התחילה לשמש כחלופה רווחית ועד היום קויוטים ניצודים עבור הפרווה שלהם, שמשמשת לעיטור מעילים. אם נתקלתם אי פעם במעיל של Canada Goose, כדאי שתדעו ששולי הכובע שלו מעוטרים בפרוות קויוטי. יום יגיע – נקווה שבקרוב – שבני אדם יפסיקו לחשוב על החיות המופלאות שמסביבם כאביזר אופנתי.

אז הרשימה הגיעה לסיומה, אבל שלרגע לא תחשבו שאלה בעלי החיים החמודים היחידים בקנדה! יש עוד הרבה, ואני מבטיחה לכתוב עליהם בעתיד.

לפוסט הזה יש 5 תגובות

  1. הכל חמוד! ומתוק!. אבל מה עם האורקה, הוא מצוי ב-vancouver . חייה ממש אבל ממש חמודה!!!!!!!!!!!!!!!!

    1. תודה על התגובה! אני מעריכה שיהיה פוסט המשך, ואשמח לכתוב בו על האורקה החביב 🙂

  2. נהניתי מאד ללמוד על החיות המקסימות! אנחנו בטיול של שבועיים בקנדה ולאחר יום אחד כבר פגשנו חמישה סנאים… מצפה לפגוש עוד חיה אחת לפחות מהרשימה..תודה !

  3. כתבת כל כך מהנה, ובאמת גרמת לי לרצות לבקר את החברים שלי -על שתי רגליים- בקנדה ולראות את מגוון החיות היפות שלהת.
    תודה.

  4. מקסים מקסים! גם הפוסט עצמו וגם שם הבלוג. בתור חובב דובים וקנדה יש לנו הרבה במשותף 🙂

כתיבת תגובה

אהבתם את הפוסט? מוזמנות ומוזמנים לשתף:

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב whatsapp
ווטסאפ
שיתוף ב email
מייל

אם אתם כבר פה, לא תקראו עוד פוסט?

סגירת תפריט