בקנדה יש טלוויזיה מצוינת: 5 סדרות קנדיות שכדאי לכם לראות

30 באפריל 2020

לחפש המלצות לסדרות לצפות בהן זה חלק מהשגרה מאז שנטפליקס פרצה אל חיינו בסערה לפני כמה שנים. כל שיחת משרד, כל דייט וכל מפגש או שיחת טלפון עם חברים ומשפחה גולשים בשלב כלשהו אל המשפט "צפית כבר בעונה האחרונה של [הכניסו שם של סדרה עדכנית כאן]"?

מערכות יחסים קמות ונופלות על החשד שאחד מהמעורבים צפה בחשאי בפרקים של הסדרה שאמורים לצפות בה ביחד מבלי לחכות לבן/בת הזוג. אנשים מתחבטים תדיר מהו שירות הסטרימינג הבא שכדאי לבזבז עליו כמה דולרים בחודש וחיים בתחושת FOMO על זה שהם לא יכולים לצפות בסדרות שמשודרות בשירותי סטרימינג שלא זמינים להם. המתוחכמים עושים VPN או מורידים סדרות, או צופים דרך אתרים כמו "סדרות".

ואם זה ככה בשגרה, אז עכשיו כשכולם מסוגרים בבתים התאווה לסדרות חדשות, מעניינות או טראשיות (מי אמר "טייגר קינג"?) עולה על גדותיה. כבר מזמן רציתי לכתוב על סדרות וסרטים קנדיים מומלצים, והנה הגיעה ההזדמנות המושלמת.

טלוויזיה באדום לבן

כמו בהרבה תחומים, גם תעשיית הטלוויזיה והקולנוע הקנדית סובלת מנחיתות מסוימת לעומת זאת של ארה"ב. לא כי היא נופלת ממנה באיכות – פשוט כי היא יותר קטנה וקל יותר לפספס אותה. כבר כתבתי על זה שהרבה מהסלבס הקנדיים והקנדיות סובלים מזיהוי שגוי כאמריקאים ואמריקאיות. באותו אופן, יכול להיות שצפיתם בסדרה קנדית וחשבתם שהיא אמריקאית. או שפשוט לא שמעתם עליה מלכתחילה, אז לא צפיתם בה.

אני כאן כדי לתקן את הטעות המצערת הזאת! בשנתיים פלוס שאני כאן נחשפתי ליצירה קנדית מעולה ולמדתי להעריך אותה מאד. מעבר ליוצרים/ות ולשחקנים/ות שלא הכרתי קודם, הסדרות והסרטים שצפיתי בהם חשפו אותי לצדדים של קנדה שלא הכרתי בכלל, או שההיכרות שלי אתם היתה מוגבלת, וגם לתקופות שונות בהיסטוריה של קנדה.

מיליונרים פושטי רגל, מכולת של מהגרים קוריאנים, משרתת רצחנית מהמאה ה-19, ועוד

ואחרי ההקדמה הזאת, קבלו חמש סדרות קנדיות שאני ממליצה עליהן בחום. כולן מאד שונות אחת מהשניה, אז לא משנה מה הטעם שלכם, אני בטוחה שתיהנו מאחת מהן לפחות.
 
 1. שיטס קריק (Schitt's Creek)

חלקכם בטח צפיתם כבר בשיטס קריק, הסיטקום שהפך לסנסציה וזכה בפרסים. אבל מי שלא – ממש לאחרונה הסתיימה העונה השישית והאחרונה של הסדרה, אז אין זמן טוב מזה כדי לטרוף אותה בבינג'. כבר לפני שנתיים כשעברתי לטורונטו ראיתי שלטי חוצות בעיר שמפרסמים את הסדרה, אבל הייתי בטוחה שמדובר באיזו קומדיה דלוחה ולא תכננתי לצפות בה. רק בעקבות דיונים בפייסבוק שהיללו אותה החלטתי לצפות בה סוף סוף, ואחרי שניים-שלושה פרקים כבר הייתי מכורה.

בקצרה, הסדרה מגוללת את סיפורה של משפחת רוז, משפחת מיליונרים שנאלצת לפשוט רגל ולנטוש את חיי הפאר שחיה עד לאותו רגע. בלית ברירה, המשפחה עוברת לחדר במוטל בעיירה שכוחת אל בשם Schitt's Creek. אב המשפחה קנה את העיירה לבן לפני שנים כבדיחה, וזה הנכס היחיד שנותר ברשותם. בזמן שבני משפחה מנסה להסתגל לחיים בעיירה בתערובת של גועל והלם, אנחנו מתוודעים לאופי הייחודי של כל אחד מהם ולטיפוסים הציוריים בעיירה. כאן אני חייבת לציין שהליהוק בסדרה הוא גאוני – אב המשפחה, ג'וני רוז, הוא הקומיקאי והשחקן יוג'ין לוי (רובכם כנראה זוכרים אותו בתור האבא מ"אמריקן פאי"), הבן, דיוויד, הוא דן לוי (בנו של יוג'ין לוי במציאות, והדמות הכי משעשעת בסדרה), אם המשפחה האייקונית, מוירה, היא קת'רין אוהרה ("שכחו אותי בבית", "ביטלג'וס" ועוד), והבת, אלקסיס, היא השחקנית העולה והמצוינת אנני מרפי.

שיט'ס קריק היתה יכולה להיות עוד קומדיה קלילה בלי אמירות עמוקות מדי, אבל בצורה חכמה, ואגבית, היא עושה בדיוק את ההפך. החוויה הלהט"בית שזורה בסדרה לכל אורכה, וכך גם אבחנות חדות על זוגיות ועל יחסי הורים-ילדים. אבל מה שאני הכי אהבתי בסדרה היא האנושיות העמוקה שלה, והאופן בו הדמויות בה מתפתחות ומשתנות לאורכה, ובאופן לא קלישאתי, מבינות מהם הדברים החשובים בחיים. ואני לא אגזים אם אומר שזאת אחת הסדרות המצחיקות ביותר שראיתי בחיי.

2. לטענת גרייס (Alias Grace)

וכעת מעבר חד לסדרה שהיא הכל חוץ מקומדיה. "לטענת גרייס" היא מיני-סדרה בת שישה פרקים, המבוססת על הספר באותו השם, שכתבה מרגרט אטווד. אבל בניגוד ל"סיפורה של שפחה", ספר אחר של אטווד שגם הפך לסדרה, הסיפור ב"לטענת גרייס" מתרחש בעבר ולא בעתיד. הדרמה הקודרת, שמבוססת על מקרה אמיתי, מתרחשת בפרברי טורונטו באמצע המאה ה-19. גרייס, אשה בשנות ה-30 לחייה, מרצה מאסר בכלא נשים – כשהיתה נערה היא רצחה את האדם אצלו עבדה כמשרתת. כעת, בעקבות התנהגות חריגה ואלימה בכלא, היא מטופלת על ידי הפסיכיאטר דוקטור ג'ורדן. ג'ורדן מנסה לדובב את גרייס שתספר לו על חייה ועל החלומות שלה, במטרה להוכיח שהיא בעצם חפה מפשע כפי שהיא טוענת כבר שנים.

הסדרה פורשת את סיפורה של גרייס מאז שהגיעה לקנדה מאירלנד כמהגרת ענייה. אנחנו נחשפים לחיי העוני והעליבות שלה כמשרתת ואל רגעים טרגיים מחייה, וגם אל חייה אצל החוואי העשיר תומס קיניר עד שכביכול רצחה אותו ואת ננסי, משרתת נוספת. אם אתם מחבבים דרמות תקופתיות וסדרות פשע אמיתי, כנראה שתיהנו מ"לטענת גרייס". לאורך כל הסדרה תמצאו את עצמכם תוהים האם גרייס אכן רצחה את תומס וננסי, או שמא היא בכלא על לא עוול בכפה. אבל על זה לא אכתוב כאן – תצטרכו לגלות את זה בעצמכם.

3. אמהות עובדות (Workin' Moms)

"אמהות עובדות" היא כמו "סקס והעיר הגדולה" אם קארי, סמנתה, מירנדה ושרלוט היו אמהות שמנסות לחזור לעבודה אחרי שילדו. הקומדיה החריפה והלעיתים טרגית הזאת עוקבת אחר חייהן של ארבע נשים שנאבקות בין הרצון להמשיך את הקריירה שלהן ובין הצרכים של הילדים ובני/בנות הזוג שלהן. קייט היא כוכבת עולה בשמי היחצ"נות והפרסום, אן היא פסיכולוגית חמת-מזג, פרנקי היא סוכנת נדל"ן בניחוח היפי, וג'ני, שהאמהות מעניינת לה את קצה הזרת, עובדת בחברת הייטק. הסדרה רצופה בדיאלוגים שנונים וצולפים, ולצד רגעים מציאותיים מהחיים יש בה גם לא מעט רגעים אבסורדיים שיגרמו לכם להתקפל מצחוק.

בין מפגשי אמהות ותינוקות, צליחת אתגרים בקריירה והתמודדות עם מהמורות בזוגיות, הסדרה מצליחה לספק ביקורת מעניינת ויוצאת דופן על אי-שוויון מגדרי, פמיניזם עכשווי, ו(היעדר) הידידותיות של שוק העבודה כלפי אמהות, אפילו בקנדה שנחשבת למתקדמת יחסית בתחום. עוד נושאים שהסדרה נוגעת בהם הם דיכאון לאחר לידה, קושי להתחבר לתינוק, אמהות להט"בית והטרדות מיניות. הביקורת היחידה שיש לי כלפי הסדרה היא שכמעט כל הדמויות הראשיות בה הן לבנות ופריבילגיות, וחיות בבתים יפהפיים בטורונטו בשווי של מיליוני דולרים – כך שהן מייצגות פלח מאד קטן וספציפי מאוכלוסיית האמהות העובדות בקנדה.

4. אן עם הצמות (Anne with an E)

אני מעריצה של ספרי "האסופית" מאז הילדות, ובקיץ 2018 אפילו ביקרתי באי הנסיך אדוארד בעקבות הגיבורה שלי, אן שירלי. אז לא מפתיע שאני התחברתי לסדרה, אבל אני מהמרת שהרבה אנשים יאהבו אותה. "אן עם הצמות" הוא עיבוד מחודש לסדרת הספרים הפופולרית של לואיזה מיי מונטגומרי, על היתומה אן שמגיעה לחווה באי הנסיך אדוארד (אי במזרח קנדה) ומאומצת על ידי אח ואחות מבוגרים.

 כיאה לעיירות קנדיות בסוף המאה ה-19, אבונלי, העיירה בה מתרחש הסיפור, היא מקום פרובינציאלי ורכלני עם נטייה להרים את האף על מי שבא מבחוץ. אן, ילדה ג'ינג'ית מבריקה בעלת דמיון מפותח ונטיות מלודרמטיות, מתקשה להשתלב במקום ונתקלת ביהירות ובלעג. יחד עם זאת, בזכות אופייה הממגנט וטוב הלב שלה, אן מצליחה לרכוש חברים ואפילו מת'יו ומרילה, האחים שאימצו אותה, נשבים בקסמה עם הזמן. אבל זה לא אומר שהיא לא נתקלת בהרבה אתגרים.
 
"אן עם הצמות" הוא עיבוד נוסף מבין רבים שנעשו לסדרת הספרים, ולטעמי הוא מוצלח מאד. הליהוק בסדרה משובח, הכתיבה מוצלחת והצילומים מרהיבים – חלקים מהסדרה צולמו באי הנסיך אדוארד, שיש בו טבע יפהפה. למרות שהעלילה נצמדת למקור רוב הזמן, חלקים ממנה הותאמו לרוח התקופה הנוכחית בכך שהם מציגים אוכלוסיות שבספר לא הוזכרו בכלל: שחורים וקנדים ילידים. לטעמי זה מעמיק את הסיפור המקורי ומוסיף לו עוד רבדים, כמו גם דיוק היסטורי (שחורים וקנדים ילידים היו חלק ממרקם החיים בקנדה במאה ה-19, גם אם לא זכו להתייחסות בחלק מהספרים מהתקופה). עוד משהו שאמנם נרמז בספרים אך בא לידי ביטוי באופן בולט בסדרה הוא פמיניזם – הרצון של אן וחלק מחברותיה לרכוש השכלה אקדמית, המורה שלהן שמגשימה את עצמה גם לא בעל וילדים, וחברתן לבית הספר שמוותרת ברגע האחרון על נישואים בגיל צעיר.
 
 לרוע המזל הסדרה בוטלה אחרי העונה השלישית בלבד, ככל הנראה בעקבות חילוקי דעות עם נטפליקס (הסדרה הופקה בשיתוף פעולה בין נטפליקס ורשות השידור הקנדית). מאז הביטול מעריצי הסדרה קוראים להחזיר אותה לעונות נוספות בקמפיין טוויטר ואפילו בשלטי חוצות בטורונטו ובניו יורק שמומנו באמצעות קמפיינים של מימון המונים. תחזיקו אצבעות יחד אתי שהיא תחזור, כי היא באמת שווה את זה!
 

5. המכולת של קים (Kim's Convenience)

ולסיום, קומדיה קטנה ומיוחדת שתעשה לכם טוב בלב. "המכולת של קים" משתייכת לז'אנר של סדרות שהופך להיות נפוץ יותר בשנים האחרונות אבל עדיין לא נפוץ מספיק – סדרות שהדמויות הראשיות אינן לבנות ומשתייכות לאוכלוסיות של מהגרים או מיעוטים. במקרה הזה מדובר במשפחת קים, משפחה קוריאנית בטורונטו שבה ההורים הם מהגרים ותיקים, והילדים נולדו בקנדה והם קנדים לכל דבר. בקנדה, שבה יותר מ-20 אחוזים מהאוכלוסיה נולדו מחוץ למדינה, משפחה כזאת היא מחזה שכיח.

הסדרה סובבת סביב המכולת של המשפחה, שנקראת Kim's Convenience, ודרכה אנחנו מתוודעים לארבע הדמויות הראשיות. אפה האב, איש שמצליח להיות שטותניק ורציני בעת ובעונה אחת ותמיד חושב על דרכים לשדרג את המכולת ולהגדיל את ההכנסות; אמה האם, רגישה וחמה מצד אחד, ומצד שני לא מהססת להפגין את התבונה והמעשיות שלה וללגלג על אפה כשצריך; ג'אנג, הבן הבכור הסורר והחתיך, שעובד בחברה להשכרת רכב; וג'נט, הבת הצעירה שלומדת צילום ומנסה למצוא עצמאות בתוך המשפחתיות הכובלת.

"המכולת של קים" מבוססת על הצגה שרצה בפסטיבל הפרינג' של טורונטו ב-2011. ההצגה הצליחה כל כך שבהמשך הוצגה בתיאטרון העצמאי הגדול ביותר בעיר, Soulpepper Theatre. בעקבות ההצלחה היא עובדה גם לסדרה; השחקנים שמשחקים את אפה ואמה שיחקו אותם גם בהצגה המקורית. מעבר לייחודיות שלה כסדרה הקנדית הראשונה שבה כל השחקנים הראשיים הם ממוצא אסייתי, ההומור והאנושיות שלה פשוט כובשים. גם מי שאינו קוריאני יוכל להזדהות בקלות עם הדינמיקות בתוך המשפחה, ההרפתקאות הרומנטיות של ג'אנג וג'נט, והמאבק שלהם בין מסורת ומשפחתיות ובין עצמאות. הקסם של הסדרה טמון בשילוב בין רגעי יום-יום קטנים ומצחיקים ובין הדרמות האנושיות הגדולות יותר שנמצאות ברקע כל הזמן.

המשך יבוא…

אני מקווה שהשארתי אתכם עם מספיק המלצות, ומתכוונת לספק עוד כאלה בהמשך! המסע שלי לחיפוש סדרות קנדיות מוצלחות נמשך, ויש כמה שכבר מחכות אצלי ברשימת הצפייה. בינתיים, תכינו קערת חטיפים, תתרווחו בספה ותצפו בכיף.
 

אם ראיתם אחת או יותר מהסדרות שברשימה – אתם מוזמנים/ות לכתוב בתגובות איך התרשמתם! ואם יש לכם המלצות לסדרות קנדיות טובות שלא מופיעות כאן, אני תמיד שמחה לשמוע.

לפוסט הזה יש 2 תגובות

  1. ארז

    תודה על ההמלצות! בתור מהגר ״טרי יחסית״ לקנדה, גם אני נהנה לצפות בסרטים וסדרות קנדים, אז היוזמה להפיק רשימה כזו מבורכת.
    אגב בענין של סדרות קנדיות, אפשר להמליץ גם על Bad Blood (נמצאת בנטפליקס): סדרה (כרגע יש שתי עונות) העוסקת במשפחת פשע מאורגן ממונטריאול (עם ״נגיעות״ למשפחת פשע אחרת, מאיזור טורונטו). הסיפור מבוסס על התרחשויות אמיתיות, מה שמוסיף לעניין

  2. יעקב

    למעלה ממחצית התושבים באזור טורונטו נולדו בארץ אחרת

כתיבת תגובה

אהבתם את הפוסט? מוזמנות ומוזמנים לשתף:

שיתוף ב facebook
פייסבוק
שיתוף ב twitter
טוויטר
שיתוף ב whatsapp
ווטסאפ
שיתוף ב email
מייל

אם אתם כבר פה, לא תקראו עוד פוסט?